ייפוי כוח מתמשך ומיופה כוח: כשהקשר המשפחתי מסתבך

במסגרת עבודתי כעורכת דין, נתקלתי לא פעם בסיפורים אנושיים מורכבים, בהם ייפוי כוח מתמשך הופך לזירה של רגשות עזים וקונפליקטים משפחתיים.

לאחרונה פנה אליי לקוח כבן 80, גרוש ואב לשתי בנות בוגרות. עם גירושיו, עברו בנותיו להתגורר עם אמן. אחת מהן נישאה, בעוד השנייה המשיכה להתגורר עם האם עד ליום מותה. לצערנו, מערכת היחסים בין האב לבתו הרווקה ידעה עליות ומורדות, עד לניתוק מוחלט.

למרות הניכור, דאג האב לרווחתה הכלכלית של בתו, והפקיד סכום כסף נכבד לחשבונה מדי חודש. אך הכסף נותר כאבן שאין לה הופכין, סמל למערכת יחסים פגועה.

בפגישתנו, ביקש הלקוח לערוך ייפוי כוח מתמשך ומינה את בתו הנשואה כמיופת כוחו. הוא הביע צער על הנתק מבתו השנייה ותקווה לחידוש הקשר. לבקשתו, יצרתי קשר עם הבת, מתוך רצון להבין את עמדתה.

השיחה חשפה כאב עמוק ורגשות קשים כלפי האב. היא תיארה את הכסף שהופקד לחשבונה כ"טמא", סירוב לקבל ממנו כל סיוע. בסופו של דבר, סירבה בתוקף לשמש כמיופת כוחו.

סיפור זה ממחיש עד כמה סוגיית ייפוי הכוח המתמשך יכולה להיות מורכבת, מעבר להיבטים המשפטיים. הוא שיקוף של מערכות יחסים משפחתיות, טעונות ברגשות, כאב ופגיעות.

חשוב לזכור:

• ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי חשוב, אך הוא קודם כל עניין אנושי. יש לגשת אליו ברגישות, תוך התחשבות בצרכים וברצונות של כל הצדדים המעורבים.
• תקשורת פתוחה וכנה היא המפתח. במקרים של קונפליקט משפחתי, חשוב לנסות ליצור דיאלוג, גם אם הוא קשה.
• לעיתים, נדרשת עזרה מקצועית. מטפל משפחתי או מגשר יכולים לסייע בהתמודדות עם משברים וקונפליקטים, ולפתוח פתח לתקשורת בריאה יותר.

אני מקווה שסיפור זה יעורר מודעות לחשיבותו של ייפוי כוח מתמשך, ויסייע למשפחות רבות להתכונן לעתיד בצורה מיטבית.